טראנוקס בע"מ נ' גבלב

פסק דין

בפניי דיון מאוחד בין שני תיקי ביהמ"ש הבאים:

תיק 57816-07-12 שבו נדונה תביעה לפירעון 3 שיקים ע"ס 920 ₪ כ"א ובסה"כ 2,760 ₪, תביעה שתחילתה בבקשת התובעת לביצוע אותם 3 שיקים בתיק הוצל"פ 0145080129.

תיק 57747-07-12 שבו נדונה תביעה לפירעון שיק ע"ס 920 ₪, תביעה שתחילתה בבקשת התובעת לביצוע השיק בתיק הוצל"פ 0150174121.

מדובר בשיקים המשוכים כולם ע"י הנתבע על בנק לאומי לטובת התובעת, כאשר בגב השיקים מופיעה חתימה של התובעת. על פני השיקים מודפסת סיבת חילול השיקים: בחלק מהשיקים רק הסיבה של ניתנה הוראות ביטול ובחלקם גם סיבה זו וגם אין כיסוי מספיק. יצוין כי מדובר בשיקים בלתי סחירים שלפני שם הנפרע בהם מודפסות המילים "שלמו ל" ומעל המקום לשם הנפרע מודפסות המילים "למוטב בלבד" בתוך קרוס. עוד יצוין כי במקום שם הנפרע בכל השיקים מוטבעת חותמת של התובעת (כלומר שם הנפרעת לא נכתב בכתב יד אלא הוסף ע"י מי שבידו הייתה חותמת התובעת).

יצוין כי במקביל לשני תיקי בימ"ש אלה שבפניי מתנהל תיק בימ"ש נוסף בין הצדדים – תביעה כספית קטנה (בגין השיקים שכן נפרעו בהתקשרות בין הצדדים) שהגיש ביום 2.9.12 הנתבע שבפניי נגד התובעת שבפניי ונגד אחרים בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א בת"ק 382-09-12.

ביום 12.11.12 נערך בפניי דיון מאוחד בשתי ההתנגדויות שהגיש הנתבע לביצוע השיקים בשני תיקי ההוצל"פ הנ"ל, ובתום הדיון (ובמעמד הצדדים) הוחלט על קבלת ההתנגדויות, כאשר "הוצאות הליכי ההתנגדות בשני התיקים בסך 3000 ₪ יוטלו על הצד שיפסיד בתביעה השטרית שתתברר". באותה החלטה קבעתי דיון הוכחות בפניי (ביום 7.2.13) והוריתי לשני הצדדים להגיש סימולטנית רשימות מסמכים, המסמכים המגולים וכן תצהירי עדות עפ"י הוראות תקסד"א הדנות בתביעה בסדר דין מהיר.

ביום 13.12.12 הגיש הנתבע שני תצהירי עדות מטעמו (תצהירו שלו + תצהירה של אשתו) וכן רשימת גילוי מסמכים והמסמכים עצמם.

לעומת הנתבע, התובעת לא הגישה דבר לתיק ולא קיימה אחר הוראות החלטתי הנ"ל מיום 12.11.12.

ביום 7.2.13 נערך בפניי דיון שנועד לשמיעת הוכחות. לדיון זה התייצבו ב"כ התובעת והנתבע בלבד, כאשר אשת הנתבע (המצהירה הנוספת) לא התייצבה. החלטתי לא לקיים דיון ענייני בראיות באותו דיון, בעיקר בשל כך שהתובעת לא הגישה דבר כאמור (גם לא רשימת גילוי מסמכים ומסמכים כאמור), באופן שהיקנה לה יתרון דיוני בלתי הוגן על הנתבע, שאינו מיוצג ע"י עו"ד בתיקים. לפיכך, הוריתי על קיום מועד דיון הוכחות אחר בפניי, תוך שחייבת את התובעת להגיש רשימת גילוי מסמכים וכן המסמכים המגולים עצמם ותוך שחייבתי את התובעת בתשלום הוצאות בסך 2,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

בעקבות החלטתי הנ"ל הגישה התובעת תצהיר גילוי מסמכים מיום 10.2.13, אך לא צירפה את המסמכים המגולים עצמם (בדיון הבא ביום 21.3.13 הודיע ב"כ התובעת כי בשל טעות לא צורפו המסמכים המגולים עצמם, אך הבהיר כי כל המסמכים שגולו צורפו ממילא ע"י הנתבע במסמכים שגולו על-ידיו).

ביום 21.3.13 נערך בפניי דיון הוכחות שני. לדיון זה התייצבו כל המוזמנים והעדים. בדיון זה נחקרה אשת הנתבע על תצהירה, ולאחר מכן הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על חקירת הנתבע על תצהירו. בתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה. יצוין כי, כמתועד בפרוטוקול, במהלך חקירתה של אשת הנתבע נכחה באולם מתורגמנית פרטית מטעם הנתבע (מהשפה הרוסית לשפה העברית), כיוון שאשת הנתבע לא שולטת בשפה העברית.

טענות הנתבע

הנתבע טוען, למעשה, טענה שטרית של "כשלון תמורה מלא". הנתבע טוען, למעשה, גם כי המכללה עימה נעשתה ההתקשרות הפרה את חלקה בהתקשרות.

הנתבע טוען כי אשתו חתמה ביום 31.5.11 על הסכם בכתב עם מכללת "קאמטכ" (חברה בשם "ק.א.מ לטכנולוגיה בע"מ" ח.פ. 512471301), כאשר ההסכם דיבר על כך שאשת הנתבע תלמד קורס מחשבים אצל המכללה וכאשר הובטח לאשת הנתבע כי בתום הקורס היא תתקבל לעבודה בשכר קבוע מראש ולתקופה קבועה מראש אצל חברה אחרת בשם "אסגרד תוכנה ומחשבים בע"מ" ח.פ. 514315647 (נעשה "הסכם עבודה אישי" בכתב עם אשת הנתבע, כבר במעמד הרישום). באותו מעמד של חתימת ההסכם שילם הנתבע את שכר לימוד הקורס בסך של 9,200 ₪ ב-10 שיקים דחויים (לתאריכים החל מ-10.6.11 וכלה ב-10.3.12) של 920 ₪ כל שיק (הוצאה לנתבע על גבי נייר מסמכים של ק.א.מ לטכנולוגיה בע"מ קבלה מתאימה מיום 31.5.11 בגין קבלת השיקים) [להלן תכונה ההתקשרות הנ"ל – "ההתקשרות הראשונית").

לדברי הנתבע, תאריך תחילת הקורס לא היה ידוע במועד ההתקשרות הראשונית מהו המועד שבו הקורס אמור היה להתחיל (יצוין כי בהסכם החתום לא רשום מתי אמור להתחיל הקורס), תוך שהנתבע ואשתו העריכו כי הקורס יתחיל בחודש יולי 2011, אך מאחר שאשת הנתבע לא יכולה הייתה להתחיל ללמוד במועד משוער זה, היא שלחה למכללה מכתב מיום 22.6.11 שבו ביקשה לדחות את תחילת הקורס "מסיבות אישיות" וכתבה "ברגע שיתאפשר לי, אני אודיע למכללה על רצוני לחזור ללימודים". עפ"י גרסת הנתבע ואשתו, בהמשך לכך שוחח הנתבע עם נציגת המכללה (נמסרו פרטים ספציפיים למדי על השיחות) ובשיחות הובטח ע"י המכללה כי אשת הנתבע תוכל להתחיל ללמוד בקורס מושא ההתקשרות הראשונית עד סוף שנת 2011.

לגרסת הנתבע, משפנה בסוף חודש נובמבר 2011 ליצור קשר עם המכללה על מנת להירשם לפתיחת הקורס הבא, התברר לו כי לא ניתן להשיג את המכללה והיא נעלמה וחדלה לפעול, והתברר לו כי הוא ואשתו נפלו קורבן לעוקץ לפיו המכללה נטלה כספו וכסם של אחרים, מבלי לספק להם דבר בגין הכספים. הנתבע הגיש תלונה במשטרה נגד המכללה על "נטילת דבר במרמה".

לגרסת הנתבע, הוא לא יודע מדוע הוטבע בשיקים שמה של התובעת כנפרעת, כאשר השיקים נמסרו לחברת ק.א.מ לטכנולוגיה בע"מ כאמור והוא מעולם לא הסכים שהשיקים יעברו לידיים אחרות.

הנתבע טוען כי 6 מתוך 10 השיקים שנתן כאמור נפרעו בפועל, ואילו לגבי 4 השיקים מושא התיקים שבפניי נתן הוראת ביטול בחודש 11/11, כשהבין שנפל קורבן לנוכלות מצד המכללה.

הנתבע טוען גם להליכי חדלות פירעון של חברת ק.א.מ לטכנולוגיה בע"מ, ולכן בדקתי באתר האינטרנט הפומבי של משרד המשפטים ומצאתי, כי אכן כנגד חברה זו ניתן ביום 25.1.12 צו פירוק ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א בתיק פר"ק 18776-10-11.